הייתי שותפה לא רצויה לסיפורי הרוחצים והמסיבות על היאכטה, עד שהבחנתי באחיו של מישהי שהייתה עמידה בפני, גבר מפתה שהציע לי סיגריה. זה היה בערב ראש השנה והיינו על סיור קריבי באונייה. פתאום, פיט ואני מצאנו את עצמנו מעשנים ביחד וצופים באחינו מסתובבים בין השולחנות, אוספים ומשיתים כוסות שמפניה שנשארו ריקות.
בהתחלה, רק הזכרתי בסרקזם שיש לי חבר, כדי להגדיר את התנאים, אך במהלך שלושת הלילות האחרונים של הסירה, בילינו יחד. שום דבר לא קרה, וגם לא תוכנן לקרות, אך התחושה של השותפות וההבנה הייתה עמוקה. כשהקשר שלנו התחיל להיחלש, נפרדנו בחיבוק נעים והחלפנו כתובות אימייל, ועדיין, הייתי רוצה להחזיר את הרגע ולזהותתי את הטעות שבהזכרת החבר שלי.
עם סיום הלימודים באוניברסיטה והחזרה לשגרת הלימודים והעבודה, קיבלתי הודעה מפיט באמצעות הצ’אט המקוון שלנו. שיתפנו את החששות שלנו מהחיים שבפתח, מהבגרות ומהאתגרים שיצפו לנו בעולם האמיתי. נשמרנו בסוד על מערכת היחסים שלנו, וזה רק חיזק את הקרבה בינינו. כמו כן, לא סיפרתי לו יותר מדי על החבר שלי, שהיה פעם נראה לי כמושלם, אך המציאות הראתה אחרת. במקביל, התמודדתי עם ההכרה בכך שהחיים שלנו כבר לא נושאים באותה הדרך, ושהפרידה שלהם בלתי נמנעת למרות הרצון להימנע מכך.
במהלך שיחות נוספות, פיט הביע רצון לבוא לבקר אותי. הוא רמז שזה רק שמונה שעות נסיעה ממקום לימודיו אלי. כאשר החבר שלי הודיע שהוא צפוי לנסיעה ארוכה לחופשה של חבר’ה, הודעתי לפיט לבוא לביקור. בתחילה, הוא הסכים לכך, אחר כך שיניתי את דעתי למעורבת יותר, ועד שהגיע היום, לא שמעתי ממנו כמה ימים.
לבסוף, הוא חזר למסר את ההודעה שכבר מההיכרות בינינו, הוא חיבב אותי. הדואר האלקטרוני שלנו היווה עבורו מקור להיכרות עמוקה יותר, ולא היה לי על מה לחשוב יותר מידי — פרט לשאלה האם אני עדיין במערכת יחסים.
עניתי שאני כן, אך הדברים לא זורמים טוב. כשפיט שאל למה לא פרסמתי את הסיום עם החבר, לא היה לי מענה ברור. רק רציתי שיבוא לראות אותי. הוא הודה שרוצה, אך היה מתלבט אם כדאי לו לטרוח. הרגשתי שהוא מורתע, אולי אפילו מפחד, והחלטתי להסתלק. התייחסתי לעניין בקצרה והפסקתי לכתוב לו. סיימתי את הלימודים ואיבדתי את הקשר.
לאחר שעברתי לחיי הרווקות בניו יורק, סקרן אותי לדעת היכן פיט נמצא כיום. ניסיתי לחפש אותו בגוגל, אך לא הצלחתי משום ששכחתי את שם המשפחה שלו. עם הזמן, למדתי להעריך יותר את הייחודיות שבמוכנות של גברים להיחשף במסגרת רגשות, ואת הרגישות שדרושה כדי להימנע מכך. חלף זמן ואני חששתי שאולי אמשיך לחיות בלי להכיר גבר שיכול להיות כה כנה.
רציתי למצוא אותו, אך אפילו בפייסבוק לא הצלחתי לגלות את זהותו. ככל שהעמקתי בחיפושים אחר פרטים עליו, הבנתי שזה כנראה בלתי אפשרי, עד שהבנתי שפיט בעיקר הפך לדמות דמיונית — אנחנו לעולם לא חלפנו נשיקה אמיתית, ואם משהו היה קורה על הסיפון תחת כוכבי הקריבים, אולי לעולם לא הייתי שומעת עליו שוב. כנראה שזה לא קרה, ואני לעולם לא אדע. מה שאני כן יודע, הוא שאין מושלם, ושאין תרמית של חיפוש אחר אטרקציה רומנטית שתשנה את האמת.
ההחמצה התפוגגה בהדרגה, והבנתי שלמדתי יותר מפי פיט על ידי כך שלא חוויתי אותו במציאות. לא כדאי לבזבז זמן על מערכות יחסים שמתבררות כחסרות טעם, פשוט כדאי לסיים אותן בזמן. לחבור לרשתות החברתיות כדי לשמור על קשר — זו הסיבה שהן קיימות. והכי חשוב, כשיש הזדמנות, אל תהסס להיות אמיץ. אל תיתן לגבר נעים לעזוב אותך, כי לפעמים זה המפתח לשני לגלות את ההבדל שבין טעות לבין תגלית מרהיבה בחיים.