הנישואים הראשונים בסגנון פסטאפראן התרחשו בניו זילנד

טובי ריקטס ומריאנה פנ קישרו את נישואיהם בנשיקה – שהיתה גם קצת פסטה ורצועות ספגטי.

זוג ניו זילנדי זה אינו חובב אוכל איטלקי רגיל; הם חברי דת שנקראת “המסטר הפסטה המעופפת” (Church of the Flying Spaghetti Monster). דת זו, שהופיעה במרכז דיון וסאטירה, זוכה לגדילה משמעותית במספר המאמינים ברחבי המדינה, ומרכזה הוא חיבור הומוריסטי של אמונות פילוסופיות ומסורות פארודיות שמדגימות ביקורת על נושאים חינוכיים ודתיים בישראל ובעולם.

הדת הוקמה בשנת 2005 כתגובה להחלטת בתי הספר הציבוריים בקנזס להכניס ללימודים את מושג התכנון האינטליגנטי – תיאוריה שמאמינה כי העולם נוצר על ידי כוח עליון אחד, לצד תורת האבולוציה. המייסדים יצרו את הדת בהומור כדי להביע את רצונם בחופש בחירה בחינוך ובאמונה, תוך כדי קריאה לדיון פתוח ושוויוני בנושאים דתיים ומדעיים.

מה שהחל כביטוי סאטירי הפך לתנועת אמונה של ממש, שבמסגרתה מאמיניה מאמינים כי שודדי ים אחראים להתחממות הגלובלית וכי יש הר געש בירה בשמיים, שמהם זורמת בירה חמה ותוססת. העובדה הזו משמשת כסמל להומור, חירות מחשבתית, והכרה באפשרויות בלתי צפויות שניתן למצוא במקורות חזיוניים ובאמונות אלטרנטיביות.

בעוד שזו נראית כבדיחה, הקהילה הזו חרתה לעצמה תפקיד חשוב בהסברה ובהכרה בינלאומית, תוך כדי קיום אירועים חגיגיים ומיוחדים. לדוגמה, זוג מקנדה שתיארו את עצמם כמאמיני המסטר הפסטה המעופפת ערכו טקס נישואים חיצוני ומיוחד, בו כלה חבשה מסננת (מנגנת, כתרזה ופריט הומוריסטי ייחודי לדת), והחתן הבטיח להוסיף מלח תמיד במי הפסטה שלו, כסמל ליחס חומאי ובלתי מתפשר.

הזוג הזה התיר לעצמו לחגוג באורח שונה – הם תכננו את חתונתם רק מספר שבועות לפני כן, כשהבחירה שלהם להתחתן במסגרת דתם היתה הדרך היחידה עבורם להיכנס בנישואין בצורה שתהיה משמעותית ומקובלת על שניהם. הכלה סיפרה: “לא הייתי מסכימה באופן רגיל לטקס נישואים קונבנציונלי, אבל הרעיון של זה היה פשוט מושלם. זה היה הזדמנות לחגוג את הקשר שלי עם טובי באופן שמדבר אלי ומרגש אותי.”

החברה והחברים, כמו גם הציבור הרחב, מתייחסים לאירוע זה כלא שגרתי, אך מלא הומור, חירות ושמחה. זה מסמל איך אפשר לשלב בין הומור, חופש אמונה ואישיות ייחודית בכל מסגרת של טקס חופה ונישואין, אפילו אם היא נשמעת בלתי שגרתית וכמעט פרודית.