Soft Whiteness in Stockholem

אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל חוץ מהבלוג, שהוא פינה של שקט (ובריחה), אני כותבת באופן קבוע עבור מגאזין העיצוב והאדריכלות של Xnet. כל פעם שאני מגיעה לבית חדש, פוגשת אדריכל או שומעת סיפור של בעלי הבית, אני נזכרת מחדש כמה כייף לי שזה מה שאני עושה.

השבוע עשיתי כתבה על שבוע העיצוב בהולנד וכל כך נהנתי, שהצטערתי שאני לא באמת נמצאת באינדהובן ומטיילת בין כל התערוכות המופלאות שהוצגו שם. כמובן שמיד שמתי לי יעד לשנה הבאה...

ואז מגיע יום שישי ואני מעלה כאן בבלוג בית או דירה שמצאתי במהלך השבוע. זו צריכה תמיד להיות דירה שתתישב לי בדיוק במשבצת של מה שמרגיש לי באותו היום, ובהתאם גם הטקסט מאוד אינטואיטיבי. לפני שבוע כלום לא התלבש לי נכון ולכן העדפתי לדלג על "המדור" הקבוע הזה.

היום היו לי תכניות אחרות, אבל תמונה של דירה שמצאתי מזמן פתאום צצה שוב, ומייד ידעתי שזה הפוסט הנכון.

דירת שני חדרים בשטוקהולם. לא מחדשת כלום, ולפעמים זה כל מה שצריך. את המוכר, הנעים והרגוע.

יש דברים שתמיד עובדים (בשבילי) והדירה הזו מייצגת אותם נאמנה. החלל האותנטי שנשאר כפי שהוא, והפינות הקטנות שנוצרו עליו ובהתאמה אליו. משאירות לו את הבמה אבל מוסיפות חן עדכני: שרפרפים ומנורות במטבח של tradition&, שולחנות קטנים של mutto, כיסאות וינטאג' וכמה פמוטים מפליז ושאר אביזרים נכונים על אדני החלון.

כל זה על רקע גווני העונה הבז'ים- אפורים, הוילון הזה פשוט מושלם, שמרככים את הלובן השולט ומחממים במידה.

כמו שאמרתי. אנחנו מכירים כבר. והכי כייף לחזור לדברים מוכרים וטובים.

שבת שלום.

Via: fantastic frank I Photograph: Mikael Axelsson I Styling: Linnéa Salmén

I TOP I