62 m² of Delicate Contemporary Design

62 מ"ר תפורים בידי אמן של המעצבת האוקראינית Maria Marinina.

הצבעוניות היתה הדבר הראשון שתפס לי את העין כאן, אחר כך החומריות והמרקמים. הכל עובד ביחד בצורה הרמונית,

שקטה וזורמת.

ואז כשפורטים את זה מבינים כמה הרבה פרטים, חומרים, טקסטורות וגוונים מדורגים בעצם יש כאן. המון.

וכמה בחירות וחיבורים, לא מובנים מאליהם, נעשו כאן ומתגלים כהתאמה מושלמת.

הבחירה בטרצו עם אגרגטים גדולים (קצת שנות ה-80?), שמגיע כאריחי רצפה וממשיך, בהתאמה, כיציקה של משטח העבודה ודופן הקיר במטבח, שימו לב לטרצו הוא כאן כדי להישאר ויקבל יותר ויותר מקום.

הבחירה לטייח את כל הבית בטייח דמוי בטון - שנותן איזה עומק ויוצר קונטרסט נהדר לעץ.

והכי - המפגש בין הטרצו לטייח הבטוני, שהוא בשבילי מפגש חדש ומושלם.

העץ הבהיר שממשיך מהשלד של הבית אל החלונות והדלתות, שנראים כחלק אינטגרלי ממנו, ומשם אל הרהיטים,

הפוליגל (כן כן סוג של פוליגל מפלסטיק) שמשמש כמילוי למחיצות הזזות וכמקור אור בגג המבנה. שינוי תפיסה בקשר לחומר הזול הזה.

והטקסטיל. גוונים ובדים טבעיים שלא מפחדים להיות באותה מונוכרומטיות ורמת אינטנסיביות (נמוכה) כמו הבית עצמו. אין צורך להקפיץ, אין צורך לזעזע, אם הכל עובד כלכך טוב בסכלה הזו.

ולבסוף- תוספות העץ המבוקע והגולמי, שמזכירות שלמרות הטיפול היוצא מן הכלל בכל פרט ופינה כאן, אנחנו לא בעידן השלמות והליטוש.

ועוד שלושה קטנים שתפסו את עיני:

- המקרר של smag- מהסדרה הישרה שלהם- מקרר שהוא כמעט רהיט. ויום אחד יהיה אצלי במטבח.

- פס הספוטים הלבן שתלוי מהתקרה הגבוהה אמצעות רצועות עור. שחוזר על עצמו גם במתלה המעילים.

- עבודת הסריגה/ מקרמה על הקיר- (סבא שלי היה אלוף בכאלה) בכל מקום אחר זה היה ללכת צעד אחד רחוק מידי,

אבל כאן אפילו זה נראה סביר.

שבת שלום.

I TOP I